מתגלגלים באסיה בין ירוק, מפלים וחוויות תאילנדיות

שבוע בבנגקוק: איך הגענו ומה גילינו

בנגקוק לא הייתה בתוכניות שלנו, אבל מצאנו את עצמנו שם לגמרי במקרה. אחרי ביטול הטיסות לארץ מאזרבייג'ן, עשינו את דרכנו במעבר יבשתי לגיאורגיה וגילינו טיסות זולות דרך הודו לבנגקוק. כך, ביום בהיר אחד, נחתנו אחר הצהריים בעיר החטאים והטירוף – ובכנות, מה אפשר לצפות מעיר שהשם שלה משלב "באנג" ו"קוק"? 😊

בערב הראשון חגגנו עם ברביקיו קוריאני מושלם, אבל קרסנו למיטות כבר בעשר, מותשים מהמסע. בזמן שאבנר טס חזרה לארץ להביא את האופניים, אני ותמר התחלנו להבין את "התשתית" לבואו: ביקרנו בחנויות אופניים כדי לרכוש לתמר אופניים, איתרנו חנויות לתיקון אופניים, ומצאנו דירה שתהיה נוחה ומרווחת מספיק כדי להרכיב בהם את האופניים ולנוח.

מעבר למשימות המעשיות, טיול בבנגקוק הוא חוויה שאין שני לה. העיר ענקית, צבעונית ומלאה בניגודים – גורדי שחקים לצד שווקי רחוב, מקדשים עתיקים לצד חיי לילה מטורפים, אוכל רחוב תאילנדי לצד מסעדות יוקרה. אלה התובנות שהיו לנו:

• ברבקיו קוראני: 100 ש"ח למנה של 300 גרם בקר, אורז, קימצ'י, ירקות ובירה – חוויה קולינרית מדהימה. אפשר להוזיל אם בוחרים בברבקיו חזיר, אבל בכל מקרה, זה טעם החיים! זה מיד החזיר אותי לנסיעות העבודה לקוריאה, רק בלי הלחץ של 12 שעות עבודה ביום.
• בנגקוק: עיר עצומה שמלאה בניגודים – עוני ועושר, אוכל רחוב בשפע, ואנשים מכל העולם שחיים או מטיילים כאן. המקומיים שירותיים במיוחד, וזה הופך כל חוויה לנעימה יותר. מסאז' לשעה עולה 40 ש"ח, מניקור 20 ש"ח – פשוט תענוג.
• תחבורה בבנגקוק: העיר פקוקה ברמות קשות, ולכן טוקטוקים הם פחות מומלצים. המקומיים פותרים את זה עם טוסטוסים, אבל מערכת הרכבות (BTS) היא פתרון מעולה. בכל מקרה, צפו ללכת הרבה ברגל – זה חלק מהחוויה.
• סופרמרקטים: כל 3 דקות תמצאו 7/11, אבל למצוא סופרמרקט נורמלי זה אתגר. לדוגמה, יוגורט יווני ושמן זית עולים 25 ש"ח כל אחד – יקר יחסית לתאילנד.
• מזג האוויר: נובמבר הוא תקופה מושלמת – תחילת העונה היבשה, עם טמפרטורות נעימות יחסית (30 מעלות). אפריל חם מאוד, ובמאי מתחילה העונה הרטובה.
• לינה בבנגקוק: אנחנו לנות באיזור סוקומוויט, ליד הרובע הקוריאני וקניוני טרמינל 21 ו-Asok. הדירה שלנו בקומה ה-17 מציעה נוף מדהים, בריכה וחדר כושר, וכל זה ב-300 ש"ח ללילה – סביר מאוד בהתחשב בתמורה.
• רכיבה בתאילנד: תאילנד היא גן עדן לרוכבים. קל להעביר אופניים – פשוט מעמיסים על פיקאפ וממשיכים. מחוץ לבנגקוק יש שוליים רחבים בכבישים הראשיים, שמיועדים לכלי רכב איטיים – מושלם לרכיבה בטוחה ונוחה.

סוף שבוע החלום: משלווה לבירוקרטיה על גלגלים

אחרי שבוע חלומי בבנגקוק – שבו התענגנו על מסאז'ים מפנקים, קניות בלתי נגמרות ואוכל לא הכי בריא אבל לגמרי מנחם – אבנר סוף סוף הגיע. יחד איתו, נעלמו מנעמי החיים והתחלפו במשימות לוגיסטיות מעייפות.

הימים הפכו למרתון של סידורים: הובלת קרטוני האופניים, רכישת אופניים חדשים לתמר, הרכבת סבל, שינוע קרטונים ממקום למקום, ואפילו מציאת מקום לאחסון ציוד שלא נדרש לרכיבה.

למרות כל העומס, יש משהו מספק בלהכין הכל ולדעת שאנחנו מתקדמים לשלב הבא במסע שלנו. כי גם אם המנוחה נגמרת, ההרפתקה רק מתחילה. 🚴‍♀️✨

אחרי כמה ימים של סידורים רציניים, הצלחנו להכין את הכל לקראת היציאה לדרך. קנינו לתמר אופניים חדשים, תיקנו את שלנו, ואיחסנו את קרטוני האופניים יחד עם ציוד החורף בבית חב"ד – משימה לא פשוטה, אבל עם קצת מאמץ והרבה נחישות, צלחנו גם אותה.

בין לבין, גילינו אתר bbbike יעיל שמאפשרת לנווט ברחובות הפנימיים של בנגקוק ההומה – פתרון מושלם שמקל מאוד על ההתניידות בעיר העמוסה.

וכשכל זה היה מאחורינו, הרגשנו מוכנים לגמרי. הכל מסודר ומוכן – ויצאנו לדרך! 🚴‍♀️✨

רשמיו הראשונים של אבנר: נועם המזרח

נעים במזרח, החום עוטף אותך כמו שמיכה רכה, והלבוש הופך פשוט ולא פורמלי. הכל כאן מרגיש זורם, קליל ומשוחרר. כמו שבנורווגיה יוצאים לדרך ומיד נחשפים לנופים עוצרי נשימה, כך בתאילנד אתה יוצא לדרך ללא דאגות: שתייה, אוכל, פירות ושאר דברים טובים נמצאים בכל פינה ובמחירים הנמוכים בעולם.

מזג האוויר אמנם חם, אך מזג האנשים נעים מאוד. כמות האנשים הרבה לא יוצרת עומס או מתח, אלא דווקא רוגע – אולי בזכות הדת והאמונה. בודהה מחנך לצניעות ולשמחה במה שיש, וזה ניכר בכל מפגש. האנשים פשוטים, נעימים, מחייכים ומסבירי פנים בכל מקום.

האוכל? תענוג לנוודים כמונו. הבסיס הוא פירות – מנגו, אננס, בננות, בכל פינה. להשלמה יש את מוקפצי הנודלס והאורז, אוכל טעים וקליל שאין בו צורך בלחם. יש משהו בלחם שמזכיר את המערב – אתה אוכל ורק רוצה עוד, בלי הפסקה. כאן, לעומת זאת, הכל מאוזן ונעים, כמו כל החוויה עצמה. 🌏😊

סיכום המסע:

• סה"כ מרחק רכיבה: 500 קילומטרים.
• סה"כ עליות: 1,500 מטרים.
• ימי רכיבה: 17 ימים.

אלבום התמונות המלא שלנו

מתחילים להתגלגל

טוב אז יצאנו לדרך, התחלנו להתגלגל היום מבנגקוק לכיוון צפון מערב, שמורת הטבע קאנצאנבורי. בדרך כלל אנחנו מצטיידים באוכל ושתיה, אבל כאן לא קנינו שום דבר וידענו שכל הדרך תהיה משופעת בפירות מים ואוכל.

מכיוון שבנגקוק היא עיר מאוד מאוד עמוסה ברכבים, עגלות, טוסטוסים וכל כלי תחבורה אפשרי, בדקתי במפה ספציפית לאופניים של בנגקוק איך לנסוע בצורה שהכי בטוחה כלומר הכי פחות עוברת בכבישים ראשיים, והכי מאפשרת רכיבה חלקה לאופניים.

אז כמובן שלא הכל עבר חלק, היו שלושה משוכות בדרך. האחת הגענו למדרגות שלא אפשרו מעבר של האופניים, אז פירקנו את התיקים מהסבל והעברנו אותם אחד אחד. המשוכה השניה הייתה להמשיך ישר במקום שלא ניתן להמשיך ישר ולכן עשינו פרסה מאוד מאוד ארוכה שהצריכה עצירה של התנועה בכביש של שלושה נתיבים, בבנגקוק זה אפשרי לגמרי כי הנהגים כאן מאוד סבלניים. המשוכה השלישית הייתה הגעה לדרך שאינה נגישה לאופניים, ושוב היינו צריכים לצאת לכביש הראשי ולחפש דרך חלופית דרך שילוב מפות ניווט והיגיון בריא.

מעל כל זה המזג אוויר האיר לנו פנים אבל בתחזית היה גשם מהבוקר שהולך ומתחזק ככל שמגיעים לצהריים ולכן קמנו מוקדם וכבר ב-10:00 התחלנו להתגלגל. למזלנו קמנו ליום בהיר וחצי שעה אחרי שהגענו הגיע המבול מטורף.

סך הכל לא כל כך נעים להתגלגל בבנגקוק אבל גם לא כל כך נורא כמו שחשבתי. כן אנחנו יוצאים שוב. אך הפעם לא דומה לפעמים אחרות. הטיול הפעם מאוד מיוחד: טיול עם המשפחה באופניים למזרח. בפעם הראשונה שאנחנו נוסעים עם האופניים מחוץ לאירופה. מאתגר ומעניין מה יהיה מבחינת מזג אוויר, אוכל, לינה, ושבילים.

אז עד כמה זול לנו בתאילנד?

• מסאז תאלנדי כל הגוף שעה 30-25 שקל
• אננס בגודל בינוני 2-4 שקל
• שלוש מנגו ב-6 שקלים
• ארוחה פשוטה ל-3 אנשים אורז ועוף מוקפץ, פתאי, מרק נודלס עם בקר או חזיר עולה 20 שקל
• קסדה לילדה בדקלטון 30 שקל.
• כרטיס רכבת שעתיים לבנקוק עולה 5 שח לשלושה אנשים.

חזרה לאוכף: מאתגרים, מגלים ונהנים

אחרי יומיים שבהם לא רכבנו, היה כיף גדול לחזור לאוכף. בימים הקודמים הספקנו לצאת ברכבת הלוך-חזור לבנגקוק וליהנות מחוויה ייחודית של מעבורת לאורך הנהר – דרך נהדרת לחוות את העיר מזווית שונה. בסדר העדיפויות שלנו להתניידות בבנגקוק: אופניים או טוסטוס במקום הראשון, אחריהם מעבורת, טראם (BTS) או ברגל, ורק בלילה, כשאין פקקים – מכונית.

הרכיבה מבנגקוק צפונה-מערבה לא הייתה קלה, אך הצלחנו למצוא דרכים נעימות יותר לרכב בהן. תאילנד, כרגיל, יודעת איך לפצות: אנשים חייכניים, פירות טריים, שייקים מרעננים, אוכל זול ונגיש בכל פינה, וכמובן – מסאז' מפנק בסוף היום.

בארבעת הימים האחרונים גמענו כ-90 ק"מ, והיום סוף סוף הרגשנו את השינוי בנוף. רכבנו 45 ק"מ קסומים – טבע מסביבנו, פחות אנשים ופחות מבנים, יותר ירוק, שדות פתוחים ותחושת רוגע. התקדמנו לעבר שמורות הטבע באזור, מצפים לראות מפלים, בעלי חיים ומי נהר צלולים (או לפחות כך אנחנו מקווים, כי עד כה המים לא ממש הרשימו בניקיונם).

הלילה אנחנו לנים בריזורט בלב שדות האורז, עם נוף ירוק משגע ומקדש מלכותי שמוסיף נגיעה מיוחדת. והמחיר? כמו שתאילנד יודעת להפתיע – רק 300 ש"ח.

מחר אנחנו ממשיכים לעוד 30 ק"מ של ירוק טרופי ומקווים לעוד הפתעות נעימות בדרך. 🚴‍♀️🌴✨

הגשר על נהר קוואי: יום משפחתי רגוע ומרגש

ימים כאלה אנחנו אוהבים: להתעורר בנחת, בלי לחץ, ולשייט בין אתרים נעימים באזור בהנאת כל המשפחה. מצאנו מקום לינה קסום על גדת נהר הקוואי המתפתל, מקום מושלם לפסק זמן מהרכיבה.

החלטנו להקדיש את היום למסלולים קצרים באופניים ולחוויות משפחתיות. האתר הראשון היה מקלט לגידול פילים, שם זכינו להאכיל ולפגוש את הענקים העדינים האלה. תמר נהנתה מאוד, והחיוך שלה גרם לנחת בלב. אבל כשעמדנו קרוב כל כך, הבטנו לעיניו של פיל והרגשנו צביטה בלב על כך שאינו חופשי.

משם המשכנו לעיירה קרובה, מלאה במסעדות נעימות ושוקקות חיים. בתאילנד נראה שהמטבח הפרטי הוא הרחוב עצמו – כולם אוכלים בחוץ, וזה יוצר אווירה תוססת ונעימה.

בהמשך הגענו ל"גשר על נהר קוואי," חלק ממסילת המוות שהוקמה במהלך מלחמת העולם השנייה. עלות הקמתה הייתה כבדה במיוחד, עם כ-13,000 שבויי מלחמה שאיבדו את חייהם. הנוף מהמסילה היה מרהיב, אבל המחשבות על ההיסטוריה העצובה הפכו את החוויה למורכבת ומעוררת מחשבה.

זה היה יום משפחתי מושלם – מלא בחוויות, רגש ואווירה קסומה שמחברת בין כולנו. ❤️🌉🐘

Sai Yok Noi Waterfall: קסם של טבע

הגענו לשמורת הטבע הראשונה במסע – מפלי אזמרגד יפהפיים שזורמים בזרזיפים עדינים על סלעי גיר. המים הקרירים שטפו לא רק את הגוף אלא גם את הנפש, והעניקו לנו תחושת רעננות שאין דומה לה. תמרי התרוצצה בין הסלעים כמו איילה, עם חיוך רחב ושובבות חסרת מודעות, תמונה מושלמת של ילדות ושל חופש טהור.

המפלים מוקפים בעצי טיק עצומים שמוסיפים לתפאורה המרשימה, והדרך אליהם עברה דרך הרים מיוערים שהזכירו לנו מי באמת שולט פה – הטבע במלוא הדרו.

בסיום היום, מצאנו בקתה קטנה וחמודה בקרחת יער, מוקפת עצים, ציפורים וסנאים. המחיר? מגוחך, כמעט חלום. את הערב קינחנו במסאז' תאילנדי מעולה שחתם יום מושלם בתפילת תודה קטנה.

היום הזה היה קסום, אבל כמו תמיד – הזמן קצר מכדי להספיק את כל היופי שסביבנו. מחר מחכים לנו עוד הרפתקאות חדשות. 🌿💦✨

דברים נעימים בתאילנד

תאילנד מלאה בהפתעות נעימות שמלוות את המסע שלנו. האנשים שלווים מאוד, הכבישים רגועים וכמעט בלי צפירות, ואפילו בטוח להשאיר רכב מונע בזמן שסידורים נעשים.

הריחות כאן מיוחדים – שילוב של אוכל רחוב, פרחים ועצים פורחים. לעיתים האוויר מתמלא בריח מתקתק, כמו דבש או יסמין, שמוסיף לאווירה הנעימה.

והפרפרים? שפע אדיר ומרהיב שלא רואים בכל מקום. פרפרים גדולים במיוחד, שנראים כמו ציפורים קטנות, מלקטים צוף ועפים בחן בין הפרחים.

צפון תאילנד מוסיף קסם משלו, עם אוויר הררי נעים שמלטף אותך בכל רגע.

מפלי ארוואן: קונצרט של הטבע

הגענו למפלי Erawan, שבמחוז קנצ'נבורי במערב תאילנד – מסלול של 4 קילומטרים שנראה כמו גן עדן. זוהי יצירת מופת של הטבע, כמו קונצרט מושלם שחיבר יחד עשרות בריכות מפלים ותצורות מרהיבות של אבני גיר, שהטבע עמל עליהן במשך שנים רבות.

בתוך סבך היער, מוקפים בעצי ענק ומטפסים מכל הסוגים, נתקלנו בפרפרים צבעוניים שמוסיפים קסם נוסף לנוף. זהו פארק ארוואן, שמזכיר כמה יופי יש בטבע ואיזה מזל יש לנו לראות אותו במלוא הדרו.

תודה לטבע היפה על החוויה הזו!

יום רכיבה צפונה: מהחששות ועד הרוגע המושלם

אתמול יצאנו לדרך צפונה, עם הרבה חששות. ידענו שמצפים לנו קילומטרים רבים בלי שמורות טבע מפוארות, אך עם רוח מסע בלב. אחרי יום רכיבה מאתגר, עצרנו ללילה בבקתה קסומה בין שדות אורז – בחירה מופלאה של אושרת, שתמיד מוצאת את הפינות הכי יפות ונעימות.

הבוקר התחיל עם רכיבה סיזיפית, כשעצרנו לארוחת בוקר תאילנדית במקום ללא אופציית ארוחת בוקר קלאסית. אני בחרתי מנה ייחודית – קוקוס גרוס עם מחית מתקתקה קלות, כמו פודינג מושלם. אושרת ותמר נהנו מביצים עם אורז וירקות מאודים – שילוב מעניין ובלתי שגרתי לבוקר.

המשכנו בדרכים נוחות עם שוליים רחבים ובטוחים, אך ללא נוף מרשים במיוחד. לאחר כ-35 ק"מ עצרנו לארוחת צהריים שכללה מרק נודלס עם בקר ואורז מוקפץ, שהיה מצוין. הצטיידנו גם באבטיח ואננס מתוקים שהפכו את ההפסקה למהנה במיוחד.

לקראת סוף היום, אושרת בחרה בנתיב חלופי שהוביל אותנו דרך שדות תבואה עם הרים ברקע – מראה מרהיב שהכניס בנו אנרגיות לעוד 10 הק"מ האחרונים. כשהגענו לבקתה שלנו על שפת אגם קטן, הרגשנו כאילו נכנסנו לגן עדן. המקום היה קסום, מוקף דגים ובעלי כנף, עם צלילים מרגיעים של ציוצי ציפורים, קרקורי קרפדות, ותנועת המים.

שעה מול האגם העניקה מרגוע לנפש, אך רגליי העייפות ביקשו פינוק נוסף – מסאז'. בעל המקום הציע פתרון והבטיח להזמין את המעסה המקומית. כשהגיעה בחמש וחצי, ברכנו על כך שהחתיכה שהביאה אותה לא ניגשה למשימה – ידענו מניסיון ש"מקצועיות" לא תמיד קשורה למראה. במקום זאת, האישה המבוגרת עם ידי הפלדה העניקה לנו את המסאז' הכי טוב שחווינו בתאילנד.

בהשראת הצלחת הערב, כבר הזמנו אותה לשוב גם למחרת, במסלולנו הבא, 50 ק"מ צפונית. הלוגיסטיקה המורכבת של הבאתה ברכב השכרה לא תעצור אותנו – כי מסאז' שעתיים בסוף יום רכיבה הוא פרס ראוי. הלוואי והיא יכלה להצטרף איתנו עד לצ'אנג מאי… 😊❤️

יום רכיבה מנהלתית, אבל מלאת יופי

היום המשכנו ברכיבה שהחלטנו לקרוא לה "רכיבה מנהלתית" – בהשראת חברינו "היערנים," שממשיכים להוות לנו השראה בדרך. זו הייתה רכיבה שגרתית יחסית, אך מלאת נופים יפים ומעניינים.

ראינו שדות אורז אינסופיים, במגוון שלבים – חרישה, זריעה ולפני קציר. מאות ואפילו אלפי שדות, מסודרים בריבועים-ריבועים, משתרעים במישור העצום שמצפון לבנגקוק.

השטחים המוצפים מים הפכו למוקד פעילות מרתק – בעלי כנף רבים נמשכים אליהם, וגם בני אדם, שמנצלים אותם לדיג מסורתי. ראינו דייגים משתמשים ברשת אופקית פשוטה אך גאונית – מניחים אותה על פני המים ואז שולפים אותה כלפי מעלה. כמעט בכל ניסיון יש דג או שניים, וחשבנו לעצמנו שכל הכבוד על הסבלנות וההתמדה של הדייגים.

סיימנו את היום במקום מקסים על גדת נהר, שבו שיחקנו עם מתנפחים והעברנו רגעים משעשעים במיוחד.

לילה טוב לכולם – מחר מחכה לנו עוד הרפתקה! 😊

מסקנות לרכיבה נעימה: עוד ימי רכיבה מושלמים בשדות האורז

לאחר כמה ימים של רכיבות של 45 ק"מ, גיבשנו כמה מסקנות חשובות שיהפכו את המסע לנעים יותר:

1. ללכת לישון מוקדם – בעיקר תמר.
2. להתעורר מוקדם – גם כן בעיקר תמר.
3. להתחיל ברכיבה רצופה של לפחות 15 ק"מ בתחילת הדרך.
4. אב המשפחה תמיד מוביל.

היום היה מקסים במיוחד, שוב בין שדות האורז המוריקים. חקלאים עובדים במרץ, מעבירים מים מהנהר דרך משאבות ותעלות כדי להציף את שדות האורז. מעל הכול, חסידות, שקנאים ושלדגים מוסיפים חיים למרחבים הירוקים – חגיגה אמיתית. זה מעלה מחשבה על גן העדן הסובטרופי שהיה כאן בעבר, לפני שהשדות שינו את פני הנוף והשמידו, להערכתי, 90% מהטבע המקורי באזור.

עצרנו בקילומטר ה-25 בעיירה קטנה ומקסימה שגילינו במקרה. השוק המקומי היה נקי, צבעוני ומעניין מאוד, ונראה שהוא מאוכלס בעיקר בקהילה סינית. טעמנו ממולאים מתוקים, ליווינו אותם בכוס קפה טובה, וגם הצטיידנו בפנימית חדשה לתמר בעקבות פנצ'ר, כולל כיוון ברקסים – הכול במחיר מצחיק של 15 ש"ח בלבד.

לקראת סיום הגענו לבית מקסים על שפת הנהר, עם נוף עוצר נשימה. המחיר? 280 ש"ח – אבל מי בכלל חושב על כסף בגילנו? את הארוחה סגרנו עם עוף בגריל שלם (15 ש"ח בלבד!), אורז לבן, ירקות, ומבחר פירות למחר בבוקר – מנגו ואננס טריים.

יום נוסף חלף בקסם הטבע התאילנדי – ואנחנו מלאים בהודיה על החוויה הזו. 🌾🍍✨

אנשים טובים באמצע הדרך

כדי להגיע ל-Hup Pa Tat נדרשו מאיתנו 150 ק"מ של רכיבה מנהלתית. במקום לצלוח את המרחק הזה באופניים, החלטנו באופן ספונטני לדלג עליו בעזרת פיקאפ.

בעלת הריזורט ובעלה, אנשים מקסימים, התגייסו לעזור לנו לארגן את ההעברה במהירות ובקלות. בזכותם הצלחנו להגיע לנקודה הקסומה הזו ולחסוך זמן ומאמץ – מה שאפשר לנו להמשיך להתקדם צפונה בשלווה ובהנאה.

לפעמים, ההחלטות הספונטניות הן אלו שיוצרות את החוויות הכי טובות. 🚴‍♀️✨

יום למחרת, פגשנו בחור מופלא שתיקן את האופניים שלנו – פנצ'ר בגלגל של תמר. הוא עבד במקצועיות מעוררת הערכה, כל הזמן מחייך, כאילו הזמן עצר מלכת. כששאלנו כמה עלינו לשלם, ניכר היה שהוא נבוך. "בשביל הכסף? זה לא," הוא אמר. "אני פשוט נהנה לעזור לאנשים."

רגעים כאלה ממלאים אותך באנרגיה טובה, בתחושת ביטחון עמוקה. נעים לדעת שיש אנשים כאלה בעולם – אנשים שעוזרים בלי לחשוב על תמורה.תודה ענקית לאנשים הטובים שאנחנו פוגשים בדרך – הם לא רק מתקנים גלגלים, אלא גם את מצב הרוח. ❤️😊

יום רכיבה אחרון והיום הכי יפה: יתושים, עליות, ותאילנדים טובי לב

יום הרכיבה האחרון שלנו לפני החזרה הפתאומית לארץ התחיל בנעימות, אך אי אפשר להתעלם מהחיסרון הגדול של החיים בתאילנד – השדים השחורים, או בשמם הפשוט: היתושים.

בכל יום, בשעה חמש וחצי בדיוק, הם יוצאים למתקפה. זה כמעט בלתי אפשרי לשהות בחוץ באותן שעות בלי תכשירים מרחיקי יתושים או מאוורר שיסיט אותם הצידה. אחרת, אין ברירה אלא להיכנס פנימה, וכך אנחנו מפסידים לפחות שעתיים של זמן איכות מחוץ לחדר – וזה בהחלט מתסכל.

אבל היום עצמו היה נעים וקל יחסית, רכיבה של 35 ק"מ עם 130 עליות קלות. בדרך פגשנו תאילנדים חביבים ששאלו לאן פנינו מועדות. להפתעתנו, הם הציעו לקחת אותנו ברכב שלהם לאגם נאה וגדול עם נוף מרהיב.

נסיים את היום הזה עם הרבה הערכה לתאילנד – לאנשים, לנופים ולחוויות שהיו לנו כאן. ❤️

לסיכום:

אנחנו עוד נחזור!