קפריסין- לרנקה עד פאפוס 🚴‍♀️

סיכום מסע: 18 ימים של בייקפאקינג חוצה קפריסין – מלרנקה ועד פאפוס

באפריל 2026, יצאנו למסע אופניים משפחתי ואינטנסיבי שחצה את קפריסין ממזרח למערב. רכבנו על אופני "קנונדייל קוויק" עמוסים בתיקי טורינג כבדים, במסלול שהתחיל בקו החוף של לרנקה וטיפס עמוק אל תוך הרי הטרודוס והכפרים המסורתיים. זה היה טיול שנע בין מפגשים אנושיים מרגשים לבין אתגרים טכניים ופיזיים, בדרך שחשפה בפנינו את קפריסין האמיתית – זו שנמצאת הרחק מהמלונות הגדולים, בין מטעי זיתים ליקבים משפחתיים.

המסע במספרים:

• טווח זמן: 18 ימים של תנועה (מהנחיתה בלרנקה ועד לסיום בפאפוס).
• תחנות בדרך: עברנו ב-11 כפרים ומוקדי לינה שונים, ביניהם לימפיה, פרא, לזניה, אסקאס, אגרוס, פרא פדי, ארסוס וארמגטי.
• אתגר פיזי: צברנו מאות מטרים של טיפוס מצטבר, כולל עליות תלולות של 400-600 מטר גובה ביום בודד, כשאנחנו סוחבים עלינו את כל הציוד לשבועיים.
• עלויות לינה ממוצעות: נעו בין 90 אירו (אולימפיה) ל-150 אירו ללילה בבתים המסורתיים.
• פז"ם קפריסאי: זהו הביקור ה-7 שלנו באי, ועדיין הצלחנו לגלות כפרים ואנשים שלא הכרנו קודם.

1. היציאה לדרך והשיעור של אקסל

התחלנו את המסע בלרנקה וחתכנו צפונה לכיוון הכפרים. התחנה המשמעותית הראשונה הייתה ב-Lympia, שם פגשנו את אקסל – בחור צרפתי שצעד כבר 8,000 קילומטר (!) ברגל מפריז ועד קפריסין. אקסל, איש צנוע ושקט שצועד כמעט שנה בדרכים (34 ק"מ ביום בממוצע!), חלק איתנו ארוחת ערב ולימד אותנו מה זה רוגע אמיתי. כששאלנו אותו אם הוא השתנה במסע, הוא אמר שהוא פשוט למד להשלים עם דברים שלא הולכים לפי התוכנית. המסקנה שלו נשארה איתנו לאורך כל הדרך: "הדרך הטובה ביותר היא ליהנות מהעולם דרך הרגליים".

2. נוסטלגיה בלב ההרים: פרה ולזניה

המשכנו ליומיים קסומים בבית אבן מסורתי ב-Pera, ממש ליד הכניסה לכפר. משם המשכנו ל-Lazanias, שם חיכה לנו מפגש מרגש במיוחד עם מריו, חבר קרוב שהכרנו שם לפני 10 שנים, כשתמר הייתה רק בת שנה וחצי. בילינו איתו סוף שבוע חלומי: יצאנו יחד עם מריו וחברים לקטוף שום טרי וירקות לסלט, שתינו יין שמריו הפיק בעצמו בשנה שעברה מענבי האזור, ואכלנו במסעדה של לואיז קלפטיקו אלוהי שבושל בתנור 24 שעות.

בלזניה התארחנו אצל קוסטס בגסטהאוס עם הנוף הכי יפה בקפריסין. קוסטס הוא נגן ואמן שבנה את המקום במו ידיו בבית ההורים של אשתו, והמקום שלו הוא ממש מוזיאון להיסטוריה מקומית, מלא בחלילי עץ מטריפים שהוא יוצר ומוכר.

3. טעמים וחסד בכפרים

המשכנו בדרכים המפותלות לכיוון Agros, שם הצטיידנו בלונדזה ובשר משומר איכותי. ב-Pera Pedi (אגיוס ניקולאוס) פגשנו איש מקסים שעזר לנו עם התיקים ואפילו הביא לנו בורג קריטי שהיה חסר באופניים. ישנו בבית המקסים שלו, עם מרפסת גדולה שמשקיפה על נוף קסום.

ב-Amrageti חזרנו אחרי 4 שנים למסעדת Spring of Life המעולה, לפגוש שוב את המשפחה, האמא ושני הבנים שמבשלים שם. באותו יום, אחרי רכיבה ארוכה ומייגעת, הגענו לעלייה האחרונה (200 מטר גובה). היינו גמורים, ובדיוק אז עצר לנו בחור מקומי מקסים עם פיק-אפ. תוך חמש דקות הוא העלה אותנו ואת כל הציוד למעלה עם חיוך ענק – רגע של חום בלב שגרם לנו להרגיש בבית.

4. פאפוס: לגלות את האחים שלנו

התחנה האחרונה הייתה באזור Lemona, שם פגשנו את דימיטריוס, בעל דירה מתוק שהתאהב בנו ובתמר. בביקור השישי או השביעי שלנו באי, שוב קיבלנו הוכחה לכך שהקפריסאים הם פשוט כמו אחים שלנו. למרות שהיינו כבר בהמון כפרים, תמיד יש פנינות חדשות לגלות, ואנחנו כבר מחכים לטיול האופניים הבא.

5. הסיפור עם קולין והאופניים

חשוב להזכיר גם את הצד הטכני: שכרנו את האופניים מקולין בלרנקה (אופני קנונדייל קוויק). זו הייתה חוויה מורכבת – מצד אחד הוא סיפק את הלוגיסטיקה והאיסוף, מצד שני המחיר היה גבוה מאוד (כ-750 אירו לשבועיים עם המון תוספות על כל פריט קטן). הבעיה הכי גדולה הייתה התחזוקה: הברקסים היו רופפים מאוד ולא תקינים, מה שהיה מסוכן ומתיש ברכיבה הררית עם תיקים כבדים. למדנו בדרך הקשה שחייבים לבדוק את האופניים בשבע עיניים ולסכם הכל מראש כדי למנוע "גזילה" והפתעות.

---