🚴‍♀️ כל פס והסיפור שלו – מסע האופניים שלנו בגאורגיה

1000 קילומטרים של רכיבה, 16,500 מטר עליות מצטברות, 47 ימים של דיווש, טרקים רגליים, גשם, שמש, אוכל ביתי וחיבוקים חמים – זהו המסע שלנו במערב גאורגיה.

במהלך השבועות האלה עברנו דרך הרי הקווקז המושלגים, יערות עד, נהרות שוצפים וכפרים ציוריים. טעמנו יין מקומי, גבינה טרייה וחלב ישר מהפרה, ישנו בגסטהאוסים צנועים ובמלונות מפנקים, וחווינו קשת שלמה של רגשות – מהתלהבות ותחושת הישג ועד עייפות עמוקה ונחת.

האלבום המלא של הטיול

המסע שלנו נבנה סביב שלושה פסים מרכזיים – שלושה מעברי הרים שדרשו מאיתנו את כל הכוחות, אבל גם העניקו את הרגעים הכי מדהימים וזכרונות לנצח.

🏔️ פס ראשון – הטרק ממסטיה לאושגולי- גובה 2722 מ׳

התחלנו ברגל, במסלול הקלאסי בין מסטיה לאושגולי – פסגות מושלגות, קרחונים ונוף שכולו “וואו”.

• טיפוס תלול של כ־400 מטרים ביום אחד.
• אחרי חציית נהר על גבי סוסים – חוויה שלא נשכח – טיפסנו עם כל הציוד, האוכל והמים ליום שלם.
• בסוף הדרך הגענו לנקודת תצפית על קרחון עצום – נוף שלקח לנו את המילים.

הפס הזה היה מעין הקדמה למסע – מבחן כושר והתמודדות אמיתית עם אתגר פיזי, אבל גם עם שקט ועוצמה של טבע פראי.

🏔️ פס שני – מעבר זגארי גובה 2,620 מ׳

ביום ראשון יצאנו מאושגולי לעבר מעבר זגארי. התחזית דיברה על 22 מ"מ גשם – בפועל קיבלנו יום כמעט מושלם.

• רוב העלייה עברה במזג אוויר קריר ונעים, ובפסגה זכינו לשמיים בהירים ותצפית מרהיבה על קרחונים ופסגות הקווקז.
• באותו היום ירדנו 1,400 מטר – ירידה ארוכה, יפהפייה, מלאה בתחושת חופש, אבל גם אתגר טכני לברקסים.

בסיומו של היום הגענו לכפר מלה, לגסטהאוס משפחתי עם ארוחה ביתית מפנקת.
למחרת המשכנו ללנטאקי, שם ישנו בגסטהאוס קטן ופשוט – ופגשנו שוב את ג’יימי, החבר האמריקאי מהטרק. מפגשים כאלו מזכירים שהעולם קטן, ושהרפתקה תמיד מקרבת בין אנשים.

ככל שזזנו הלאה מאושגולי, הנוף השתנה: מהרים אלפיניים ליערות סבוכים, קניונים דרמטיים ונהר שזורם לצידנו לאורך הדרך.

🍇 ראצ’ה – הפנינה המפתיעה

המשכנו לעבר ראצ’ה – האזור שפחות מוכר למטיילים, ודווקא בגלל זה הוא היה אחד השיאים.

• כדי להגיע נאלצנו לטפס עוד 550 מטר ביום חם במיוחד – אולי העלייה הקשה ביותר שלנו.
• אחרי שלוש וחצי שעות טיפוס הגענו לפסגה, ומשם התגלגלנו בירידה מטורפת אל תוך עמק ירוק.

בכפרים של ראצ’ה פגשנו אנשים חמים ואירוח שלא דומה לשום דבר אחר: יין ביתי בכל בית, גבינות מקומיות, שולחנות עמוסים, וחיוך רחב.
בכפר ציורי אחד מצאנו גסטהאוס משפחתי, שבו תמר הקטנה השתלבה כמו בת בית. הפרידה מהם הייתה מרגשת – רגעים כאלה מלמדים שהמסע הוא לא רק על נופים, אלא גם על אנשים.

🏔️ פס שלישי – מעבר גודרדזי גובה 2,025 מ׳

השבוע האחרון היה גם השיא הפיזי: טיפוס של יותר מ־1,000 מטרים ביום אחד אל מעבר גודרדזי.

• שלחנו את הציוד ברכב כדי להקל, ורכבנו רק עם מים, אוכל ובגדים לכל תרחיש.
• הצלחנו לרכוב כמעט את כל הדרך – הישג עצום עבורנו.

בפסגה קיבל את פנינו ערפל כבד כאשר ירד הלילה, לשמחתינו ישנו במלון בפסגה שהפך את שהותינו לנעימה.
הירידה הייתה מהקשות בטיול – כביש רעוע, בוץ כבד ושלוליות עמוקות. באיזשהו שלב אפילו הגלגל הפסיק להסתובב מרוב בוץ.
אבל בסוף – המתנה: גסטהאוס חלומי, עם אוכל מופלא, נוף עוצר נשימה ומארחים מקסימים. סיום מושלם למסע.

🌿 בין מעברי הרים – קוטאיסי, בורג’ומי ועוד

בין הפסים מצאנו גם רגעי מנוחה ופינוק:

• קוטאיסי – שבוע של חגיגות, מלון עם בריכה, מסיבת יום הולדת, סידורי אופניים ורכישת ציוד חדש.
• בורג’ומי – ירוק, פורה, מלא במעיינות תרמיים ומינרליים, עם מזג אוויר מושלם לקיץ.
• ביום חם וצבעוני,​ במקום שמרגיש כמו קסם — מצאנו את שובל האבק הגופריתי ​בצורת מים טבעיים חמים מתפרצים מתוך הסלעים על גדות נהר הטכורה, יוצרים מפל קטן של מים רותחים שמתערבבים עם הקור המרענן של הנהר — כמו אמבטיית אדים טבעית באמצע היער. זה ממצא טבעי נדיר שפותח את כל החושים: נוף, אסתטיקה ומגע מעורר תחושה של שלווה עמוקה. אין ספק אחת מהתחנות הכי שוות במסע שלנו בגאורגיה.

העצירות האלו נתנו לנו כוח להמשיך – גם פיזית וגם נפשית.

🚐 לוגיסטיקה – פשוטה וזולה

אחד הדברים שהפתיעו אותנו בגאורגיה הוא כמה שהלוגיסטיקה נוחה. כל הקפצה קצרה עלתה סביב 100 ש״ח בלי האופניים ו־200 ש״ח עם האופניים. כמעט לכל משפחה יש משאית קטנה ויעילה, שמאפשרת להעמיס ציוד ואופניים בלי בעיה – וזה הופך את ההתנהלות להרבה יותר קלה וגמישה.

💧 מים מינרליים – חוויה גאורגית של ממש

אחד הדברים הכי כיפיים בגאורגיה הוא האפשרות למלא מים מינרליים ישירות מהטבע – חינמית, זמינה, ובריאה.
לאורך הדרך תמצאו נקודות מילוי עם מים עשירים במגנזיום, סידן, אשלגן ומינרלים נוספים – מעיינות שפתוחים לקהל וזורמים 24/7.

בבורג’ומי, בלב הפארק הלאומי, זורמים מים מינרליים ישירות ממעיין טבעי – עם טעם אופייני מעט מלוח ובועתי – חוויית שתייה אותנטית שמחברת לקרקע (לקריאה נוספת).

ובהמשך הדרך, בNapertskala, בין קוטאיסי למעבר מאמיסוני- בראצ׳ה, גילינו מעיין מינרלי בצד הדרך – נקי, קריר, שופע ונגיש. עצרנו למלא בקבוקים והתמלאנו אנרגיה.

💡 טיפ למטיילים: כדאי מאוד להצטייד מראש בבקבוקים ריקים – לא תאמינו כמה פעמים תודו לעצמכם על זה בדרך!

מקומות מומלצים בגיאורגיה

במהלך הטיול שלנו בגיאורגיה גילינו כמה פנינים אמיתיות – מקומות לינה ומסעדות שהפכו את החוויה למיוחדת עוד יותר. הנה כמה המלצות חמות מהשטח:
🌄 Sunrise Guesthouse – קסם של מקום: Sunrise הוא אחד המקומות הכי יפים והכי איכותיים שישנו בהם בגיאורגיה. נוף עוצר נשימה, אירוח לבבי וחדרים ברמה גבוהה. זהו מקום שאי אפשר לשכוח.

🏔️ פנינה ליד מסטיה – עם הנוף הכי מרהיב: הגסטהאוס הזה מציע את אחד הנופים הכי מטורפים שראינו. מומלץ לבקש את החדרים הקרובים למרפסת, כדי ליהנות מהמראה המדהים בכל רגע. בנוסף – האוכל מצוין!

🍷 ליד בורגומי – חוויה קולינרית ייחודית: המקום הזה אולי לא מתהדר בחדרים מפוארים, אבל הבית עצמו עם המרפסת המקסימה והאוכל… פשוט גורמה! הארוחות הכי מושקעות וטעימות שאכלנו בכל הטיול. שימו לב – פתוח רק בימי שישי ושבת.

🍴 מסעדה בקוטאיסי – לא לפספס: בקוטאיסי מצאנו מסעדה מומלצת במיוחד. מנות אותנטיות, אווירה נעימה וטעמים שיישארו איתכם הרבה אחרי שתחזרו הביתה.

🏡 Chiora Inn – בראצ׳ה: Chiora Inn נמצא באזור פחות מוכר ולכן גם לא יקר – אבל שווה כל רגע. נוף יפהפה, שקט אמיתי וחוויה אותנטית, רחוק מהמקומות התיירותיים.

✨ כל מקום כזה הפך את המסע שלנו בגיאורגיה לבלתי נשכח – שילוב של נופים, אוכל ואירוח חם.

🛠️ טיפים פרקטיים לרכיבת אופניים בגאורגיה

• עונה מומלצת – יוני עד ספטמבר. בקיץ ההרים ירוקים, הנחלים מלאים, והטמפרטורות נעימות. ביולי–אוגוסט חם בעמקים, אבל בפסגות מושלם לרכיבה.
• מים ואוכל – מים אפשר למלא ממעיינות ונחלים כמעט בכל מקום. האוכל המקומי פשוט וזול – הרבה גבינות, לחם, ירקות טריים ויין ביתי בכל כפר.
• לינה – גסטהאוסים משפחתיים פזורים כמעט בכל מקום – חוויה אותנטית וזולה. בערים הגדולות יש מלונות נוחים, לפעמים עם בריכה ופינוקים.
• כבישים ותנאים – הדרכים לרוב סלולות ומצב הכבישים סביר עד טוב. לעיתים הדרכים משתנות – לעיתים משובשות, עם בוץ ושלוליות ולא מעט עבודות בכביש. כדאי להיות ערוכים נפשית ופיזית.
• תקשורת – קשה! הוויפי ברוב המקומות לא עובדת טוב, קליטה טובה מאד בערים אבל הרבה פחות בכפרים, וממש פחות בשמורות ובפסגות.
• אנשים – החום והאירוח הגיאורגי הם חלק מהמסע. תמיד יעזרו, תמיד יציעו יין, ולעיתים אפילו יאספו אתכם עם ציוד בלי שביקשתם. פשוט אנשים עם לב ענק ❤️

✨ סיכום המסע

ב־47 ימי רכיבה- במשך חודשיים וקצת- חצינו את מערב גאורגיה – ברגל ובאופניים:

• 1000 ק״מ רכיבה
• 16,500 מטר טיפוס מצטבר
• 58 ק״מ הליכה רגלית ו־3,000 מטר טיפוס ברגל
• אינספור רגעי קסם ואנשים טובים

אנחנו באמת מאוהבים בגאורגיה. האנשים חמים, הנופים עוצרי נשימה, האוכל טעים והמחירים נוחים. אם היינו צריכים לבחור מקום לעבור אליו? גאורגיה בהחלט הייתה מועמדת רצינית.